אנדריי מקרביץ'

אנדריי מקרביץ'
**Андрей Вадимович Макаревич**
	צילום משנת 2019
לידה	11 בדצמבר 1953 (בן 70); מוסקבה, ברה"מ
שם לידה	Андрей Вадимович Макаревич
שם במה	Макар
מוקד פעילות	ברית המועצות, רוסיה
תקופת הפעילות	מ-1968
מקום לימודים	המכון לארכיטקטורה במוסקבה, Moscow school number 19
עיסוק	זמר, משורר, מלחין, צייר, גרפיקאי, מפיק, מגיש, סופר
סוגה	רוק, רוק מתקדם, בלוז רוק, בארד
שפה מועדפת	רוסית, אנגלית, עברית
כלי נגינה	גיטרה, פסנתר, גיטרה בס, גיטרה חשמלית
חברת תקליטים	סינטז רקורדס
שיתופי פעולה בולטים	משינה ורמני (מכונת הזמן)
בן או בת זוג	יודיף; Kseniya Strizh
צאצאים	איוואן מקארביץ'
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (1999); עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (2003); אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית (1991); אמן העם של הפדרציה הרוסית (1999); מדליית מגן רוסיה החופשית (1993); Moscow Helsinki Group Award; תעודת הוקרה נשיאותית של הפדרציה הרוסית; Lev Kopelev Prize ;
	www.andreymakarevich.com
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

אנדריי מקרביץ' (ברוסית: Андрей Вадимович Макаревич;‏ נולד ב-11 בדצמבר 1953) הוא מוזיקאי סובייטי ורוסי, ממוצא יהודי, זמר, משורר, מלחין, אמן, מפיק, ומגיש. מפורסם כמנהיג של להקת הרוק "משינה ורמני" ("מכונת הזמן").

קורות חיים

נולד ב-11 בדצמבר 1953 במוסקבה למשפחה של ואדים מקרביץ' ונינה מקרביץ' (שמוילוביץ'). סבו מצד אם, מארק (מורדוך) שמוילוביץ' (נפטר 1951) היה סנדלר, חבר מפלגת הבונד. הסבא רבא שלו, משה שמואל בליאכמן, היה שוחט באחת מבתי הכנסת של ויטבסק.

ב-1969, יחד עם חבריו לכיתה, אלכסנדר איבנוב, פבל רובין, איגור מזאייב ויורי בורזוב (ויותר מאוחר הצטרף אליהם סרגיי קווגואה, חבר הילדות של בורזוב) הקים להקה "משינה ורמני" ("מכונת הזמן"), שקיימת עד היום.

לאחר סיום בית ספר ב-1971 התקבל למכון אדריכלי במוסקבה, אך גורש בשנת 1974 (באופן רשמי על "עזיבת עבודה במחסן ירקות", למעשה - על עיסוק במוזיקת רוק), ולאחר מכן התקבל לעבודה כאדריכל, עבד עד 1979, בסופו של דבר חזר ללימודים בשנת 1975, סיים את לימודיו בשנת 1977 עם תואר של אמן גרפי ואדריכל, אך העיסוק העיקרי שלו כל הזמן היה בלהקה "משינה ורמני".

בשנים 1982–1996 הופיע גם לבד, ללא ליווי של מוזיקאים אחרים, עם גיטרה אקוסטית אחת, עם שירים שלו, אינו מיועדים ל "משינה ורמני". בשנת 2010 חזר להופיע לבד.

יצאו לאור כמה אוספי שיריו ושני ספרי זכרונות ביוגרפיים.

בשנת 2014 הביע מקרביץ' התנגדות לפלישת רוסיה לחצי האי קרים. כתוצאה מכך מספר הופעות שלו בוטלו. מקרביץ' גם כתב מכתב גלוי לוולדימיר פוטין בנושא. באוגוסט 2014 הוא הואשם על ידי לאומנים רוסים בכך שהשתתף בהופעות לפני יחידות צבאיות של אוקראינה במזרח המדינה. בעקבות פניה לבית המשפט, מקרביץ' זכה בתביעת דיבה וקיבל 500 אלף רובל כפיצוי. ב-2022 מקרביץ' התיישב בישראל, בה מתגורר אחד מילדיו. ב-2 בספטמבר 2022 פורסם שמשרד המשפטים של רוסיה הכניס את מקרביץ' לרשימה של "סוכנים זרים"^[1].